האם לסמוך על אבחון ולהאמין בטיפול
גם היום נישאר עם הוריו של שמעיה, הילד המצוקתי בן ה10. שללנו אירוע טראומתי או פגיעה בילד, הבנו שהמצוקה היא תוצר של המשק הנפשי של הילד, שקשור לחרדתיות, כך שההורים קיבלו הכוונה לסוג הטיפול ומטרתו .
למרות כל אלה, באו ההורים המודאגים הביתה חסרי מנוח: מי אמר שאפשר לסמוך על אבחונים? מי אומר שהפסיכולוג ושיטותיו, אמינים? טעויות יש גם לרופאים שמאחוריהם מחקר מדעי מפותח מאד, אז לפסיכולוגים ולגרפולוגים- סביר שאין פחות טעויות. יושבת בחורה וממלאה מבחן תי"ל בריכוז. האם ניתן לסמוך ב100% על התוצאות שלו?
"כשבעל המוסך מספר לך שיש בעיה בקרבורטור אתה מרגיש כמו אצל רופא שיניים שמדווח לך שמתחיל חור בשן מסוימת וכדאי לטפל מיד. מי יודע מה זה קרבורטור ואם יש באמת חור בשן?" רמזו לנו ההורים של שמעיה, בעדינות.
יש המון סוגי אבחונים, ובכל מיני תחומים ומטרות, ואין כלל אחד לכולם. חלקם ממש שטויות שצמחו למטרות פרסום ברשת, חלקם נבדקו היטב בכלים אמינים, ומשמשים את אנשי המקצוע השונים בהערכותיהם, מזה שנים רבות. טווח טעות מסוים יש לכולם, וגם טעויות. השאלה היא…כמה.!!
אבחונים והערכות מומחים, הם לא תורה מסיני, אבל הם מכווינים אותנו ומקרבים אותנו לנתונים האמיתיים.
לאבחון הגרפולוגי, הכלי איתו אנחנו עובדים, יש גב מדעי. עוד הרבה מחקר לפנינו, אבל עם גוף הידע הקיים, ניתן לשאוב מהכתב עם הציור, מידע רב מאד. יש תחומים בהם הגרפולוגיה מאד מנוסה. בתחומים אחרים לא נעשה די מחקר והאמירה שלה פחות בטוחה. גרפולוג מיומן יודע גם לומר עד כמה הוא בטוח בקביעה זו או אחרת. הרבה קובעת פה רמת המיומנות והניסיון המקצועי של הגרפולוג. אבל כך זה גם עם הפסיכולוג והיועץ, המנחה והמאמן…
ההורים המודאגים של שמעיה, קיבלו תשובה ברורה והכוונה, מה הוא סוג הטיפול ומטרתו, ולפי ההנחיה (לא טיפול פוסט טראומתי אלא טיפול בחרדות) הם מחפשים מטפל מתאים.
לא פשוט לומר להורים שבנם יקירם זקוק לתמיכה של תרופות , ואפילו באופן זמני. שום הורה לא שש להלעיט ילד בתרופות. אבל, גם שום הורה לא יכול לראות את הילד סובל כל כך ולא לעזור לו בצורה משמעותית. הילד מצפה מהוריו שיעקבו אחרי מצבו ויציעו סיוע הולם למצב. הוא מצפה מהוריו להגן עליו מפני החרדות והפחדים המצמיתים, שאינם מאפשרים התפתחות ומצמצמים את עולמו של הילד להכי קטן שהוא יכול לחיות.
טיפול דורש אמון במטפל, גם מצד ההורים. לכן מי שפונה אלינו לאבחון, או למטפלים ויועצים, מגיע אחרי שקיבל המלצות. ועדיין, אין שום ערובה להצלחת הטיפול, וזה, כמובן מתסכל למדי. גם מטפלים מומחים ביותר לא תמיד מספקים רק סיפורי הצלחה, כי אי אפשר להיות תמיד תמיד על המקסימום. כולם תלויים בסיעתא דשמיא, ובלעדיה – כל התעודות על הקיר, הפרסום והשם הטוב, לא יועילו. נראה שדווקא באבחון וטיפול, משאירים לנו משמיא כר נרחב לתפילה…