טיול בארץ האותיות
מסקרן אותך לצפות דרך צוהר מיוחד על היכולות שלך? תמיד רצית להשקיף וללמוד על התכונות שלך?
את מוזמנת להצטרף לטיול בעולם האותיות. עולם קסום ומרתק שצופן בתוכו מידע רב על האישיות שלנו ואפילו על העבר והתחושות שלנו.
מוכנות לגלות? קדימה, יצאנו אל הדרך…
כתב היד שלנו הוא ראי לנפש, באמצעותו אפשר לחקור את תכונות האופי שלנו, ולגלות דברים שלא ידענו על עצמנו או שידענו והפחתנו או הגזמנו בערכן.
אם פעם נחשבה הגרפולוגיה כאל עוד תיאוריה לא מאומתת הרי שהיום הגרפולוגיה, הינה תחום שהשימוש בו, עם הזמן, נעשה יותר ויותר נרחב ולמגוון מטרות רחב ביותר. אבחון כתב היד, הוכיח את עצמו כאמין ויעיל כל כך, עד שמעסיקים רבים, בעלי מפעלים וחברות גדולות, לא יקבלו עובד, מבלי שעבר את המבחן הגרפולוגי שמסייע לבדוק, את ההתאמה למקצוע, כמו גם את רמת היושר, האחריות, החריצות, העמידה בלחצים ועוד.
על מנת להבין קצת יותר את סודותיה של הגרפולוגיה, פנינו לעפרה הר כסף, מאבחנת גרפולוגית, מהוותיקות בתחום, בעלת מכון קו – נקודה, שתענה לנו על שאלות שהיו חייבות להישאל. עפרה מצידה, נענתה לאתגר בשמחה. התשובות לפניכן…
////
ייתכן שיש שאלות פתיחה יותר מנומסות, אבל הנושא שמטריד ביותר הוא האם זה באמת עובד ועד כמה אבחון שכזה הוא אמין?
"מצוין לפתוח את הריאיון עם השאלה הזו" מהנהנת עפרה בחיוב, "ברור שמוטל עלינו לבחון את אמינותה של הגרפולוגיה והאם היא אכן ראויה לשמש ככלי עבודה אמין. זו שאלת היסוד. יש שמפקפקים באמינותה, ואכן, הגרפולוגיה אינה כל-יכולה. אחרי שנבין מה בגרפולוגיה נמצא אמין דיו, והיכן גבולות היכולת שלה, נבין את תרומתה של הגרפולוגיה ונדע מתי להיעזר בה ומתי לא".
אז אולי נתחיל עוד קודם ונשאל: על מה מסתמכת הגרפולוגיה?
"כתב היד נוצר במוח. הוא מתחיל את דרכו ממרכז הכתיבה שנמצא באזור השפתי של המוח, ליד האונה הרקתית השמאלית. אלא, שבכדי לייצר כתב – יש צורך בתזמורת שלימה ומתואמת, של פעילויות מוחיות. בבדיקות MRI תפקודיות (המראות תהליך ולא רק מצב) נראית פעילות עצבית באזורים שונים של המוח בשעת כתיבה. יוצא, אם כך, שהכתיבה היא תוצר נוירולוגי של המוח. מכאן, שכל מה שהמוח חולש עליו נמצא בכתיבה. הקושי הוא לזהות את מובן המבע, וזהו מקצועו של הגרפולוג.
הידע כיצד לזהות, איזה סימן מביע איזו תכונה או הרגשה, תפישת עולם, או זיכרון, נסמך על ניסוי וטעייה, ואין סוף ליכולת ולאפשרויות בחקר העניין זה.
הגרפולוגיה מתפתחת מאד בד בבד עם חקר נפלאות המוח. הבעיה היא עם תחומים שבקושי נחקרו. יש חלקים בתחום הבריאות למשל, שלא נחקרו מספיק על מנת לסמוך רק על הכתב, ובכל זאת כולם שומעים על גרפולוגים שמזהים מחלות, ואבחונים מרשימים אחרים.
לפעמים, ניתן לאבחן מחלות עוד קודם שהתפרצו, כיון שאת התהליך המוח עובר לפני הגוף. כך גם בבעיות שנוצרות בתחום הנפש ומחלות ששייכות לתפקודי המוח ומערכת העצבים, אפשר לזהות ולאבחן מוקדם יותר, לדוגמה, מחלת הפרקינסון. ולמרות זאת, כשרואים בכתב אזור אי- נוחות באיברי הגוף, עדין רחוקים מאבחנה מדויקת. כך שאני מסתייגת מלהשתמש בידע הזה, עד שיהיה תואם של 1:1 כלומר- תמיד כשיש סימן מסוים יש חולי וההיפך- תמיד בשעת חולי מופיע הסימן".
אז הגרפולוגיה לא כל כך אמינה?
"אמינה מאד!" מזדעקת עפרה, "אלא שלא בכל תחום באותה מידה. רובו המכריע של הידע הגרפולוגי והניסיון שהצטבר, הוא בעל ערך רב מאד. והידע הוא אמין למדי.
אביא דוגמאות לכך: לפני זמן מה הפנתה מועצה אזורית מסוימת לאבחון את המועמדים למשרה כלכלית נחשבת. שלא כמקובל, הם הפנו את המועמדים לשלוח אלי את המכתבים עם החומר לבדיקה. אחת המעטפות הייתה כתובה בכתב יד כשל קשיש מופלג. הופתעתי… פתחתי וראיתי שהכותב הוא בן 30 חובש ובעל עבר קרבי. יצרתי איתו קשר ושאלתי אותו אם הוא מסוגל לכתוב או לפרוס לחם, למשל, בשתי הידיים באותה מידה, הוא אישר. הוא היה אמביליטראלי, לא היה לו צד דומיננטי בכלל. תופעה זו פוגעת בעיקר בכתיבה. כיון שזו בעיה בתפקוד של המוח עצמו ולא באזור אי נוחות בגוף, זה בלט מאד.
במקרה אחר, שאירע לפני זמן מה, קיבלתי הזמנה לחתונה מחברה שלא ראיתי זמן רב. על ההזמנה היא כתבה כמה מילים אישיות, צורת הכתב, גרמה לי לקפוא על מקומי בחשש רב. לצערי, היא כבר לא בין החיים.
יש עוד סיפורים רבים, שמוכיחים כי לגרפולוגיה ידע מספק, בכדי להגיע לתוצאות מדויקות ברוב התחומים. ראיה נוספת לכך, שגופים גדולים שאני עובדת איתם במשך שנים, ממשיכים לשלם…"
אם כך, עד כמה היא אמינה?
בגרפולוגיה יש גישות שונות לאבחון, תת התמחויות ורמות שונות של גרפולוגים. לא דומה מי שמתמחה בגילוי זיופים שעובד במעבדה, ליועץ חינוכי שהתמחה בגרפולוגיה. כשאנשי עסקים מוצאים גרפולוג איכותי עם ההתמחות הנכונה, הם מתחברים לידע החסר להם. צריך להתאים את הגרפולוג עם ההתמחות המתאימה. אותו דבר לגבי הכוונה מקצועית. יתאים לכך רק גרפולוג שמכיר את האופציות ללימודים, מה נדרש בכל מקצוע, איזה קורסים נדרשים ומה רמת ההסמכה, אופציות למלגות- ויודע גם מה קורה בתעסוקה. לאבחן רק תכונות או כישרונות- אין זה מספיק.
אני מניחה שמי שמתנגד לגרפולוגיה זה מי שלא ניסה, או מי שנפל על גרפולוג לא מוצלח ( לחלופין, אולי היה הוא המקרה הלא מוצלח של גרפולוג גאוני). כמשל, אם לאדם כואבת שן מסוימת והוא פונה לקרדיולוג במקום לרופא שיניים, זה לא אומר שהקרדיולוג לא מקצועי, אלא שהוא לא פנה אל איש המקצוע המתאים."
על מה נסמכת הפרשנות הגרפולוגית?
"תת המודע משתמש בדרכים שונות על מנת לבטא את עצמו (כמו חלומות למשל) אבל הכלי המובן ביותר הוא הכלי הגרפי. זוהי שפה, שכשלומדים להבין אותה, שומעים אמירות ישירות מפנימיות הכותב. ייחודיותו של כתב היד נובעת מהעובדה שהוא תוצר של מוח מסוים ואין עוד מוח זהה לו. הסימנים הגרפיים הם שפה לא מילולית והגרפולוג הוא מעין מתורגמן למילים.
במקום להסתבך בהגדרות, נביא דוגמה:
כשאדם מקבל דף, הוא רואה בו שלא במודע, את העולם, את מרחב המחיה. משום כך יכולים להסיק לפי צורת ההתארגנות שלו על הדף, איך הוא מרגיש ביחס לעולם.
אם לדבר בצורה רחבה יותר, מרכיבי האבחון הגרפולוגי מייצגים היבטים שונים בקיומו של הכותב.
התנועה מייצגת את מזגו, טבעו הביולוגי, "טון" האישיות שלו.
הצורה מייצגת את מידת החברות שלו, ועל מצבו הרוחני והרגשי.
הארגון- עריכה, מייצגים את תפישת העולם שלו, הניווט בחלל ובזמן.
אצל כל כותב יופיע דגש של היבט אחד על פני האחרים: מי שתנועתו נמרצת יאבד מהקליגרפיה וצורת האות. מי שיקפיד על הצורה יאבד משטף התנועה. מי שידקדק בעריכה יאבד את הזרימה הספונטנית ויצמצם את הצורות.
כשנבחן את צורת העריכה, נראה מהי צורת ה"אריגה" של הכתב על הדף. מבע הכתב נובע מהיחס בין השטח הכתוב לבין השטח שהכותב מותיר ריק. הארגון, משקף מבחינת הגרפולוגיה את ההתייחסות שלנו לחיים בתוך מסגרת שיש לה כללים וחוקים.
חלק מסימני העריכה הנבדקים באבחון, קשורים למרווחים: שוליים תחיליים, שוליים מסיימים, מרחק מראש הדף, חלוקת לפסקאות ואוורור, מרווחים בין אותיות, בין מילים ובין שורות.
בואו נתמקד בדוגמא הזו במשמעות של פרט אחד- מרווחים בין אותיות מילים ושורות.
מרווח בין האותיות מביא לידי ביטוי יחס האדם עם עצמו ועם סביבתו הקרובה ביותר- לרוב משפחתו הקרובה. גם כאן צרות תעיד על מתח, שיכול להיות חיובי- ריכוז בעשייה, אחריות ודריכות חיובית. המובן השלילי הוא קטנוניות תחושת קיפוח, חוסר העזה, ואפילו תלות במשפחה.
מרווחים לא סדירים בין אותיות מלמדים על חוסר עקביות או יציבות ביחסים עם הקרובים. כשמילה ממש משוסעת, זהו מצב קיצוני של אי יציבות רגשית.
מרווחים הולכים וגדלים מלמדים על התחלה זהירה וסיום מתלהב. מרווחים קטנים והולכים מספרים על ההיפך: התחלה מלאת ביטחון ומתלהבת וסיום זהיר וחסר ביטחון.
מרווחים בין מילים מעידים על היחסים עם הסביבה הפחות קרובה- שכנים חברים, חברי קבוצת שייכות כמו כיתה או קהילה וכדומה. הוא מספר גם על תהליך החשיבה- כשהמרווחים מספיק גדולים, כרוחב אות בין שתי מילים, יש בהירות מחשבה הנסמכת על ריחוק מהמאורע ויכולת שיפוט. כשקיימת צפיפות ובהילות, נפגם הריסון העצמי ואיתו יכולת השיפוט. המעורבות הרבה הנצפית מתכיפות וקרבת המילים, חיובית רק במידה. כשמולקולת המילה מתפוררת, אישיות הכותב אינה מובנית ויוצרת במקרים רבים תלות. כשהמילים מרוחקות מדי, תתכן תלישות מהפעילות המציאותית.
מרווחים בין שורות מספרים על יחס הכותב לעולם. ההפרדה בין השורות, כתיבה ללא פלישות בין שורתיות, מופיעה אצל אנשים היודעים לשמור דיסטנס ונותנים מרחב לזולתם. כשרווח גדול מדי, תתכן תלישות מחיי המעשה היצרניים. פלישות אינן חיוביות כיון שהן מופיעות אצל מי שפורץ לחיי זולתו בדרך כלשהי. רווח קטן מתאים למעורבות יתר בחיי הזולת.
מהדוגמה הזו, פרט אחד מבין מאות, ניתן להבין שיש מורכבות גדולה כיצד לאבחן, כיון שכל פרט משפיע על אחרים. אותה פרשנות, יכולה להיות נכונה רק, לדוגמה, אם הכתב צר, או אם יש בשלות כתיבה ודאית, או בכתב עם זווית ימנית ולחץ מסוים… זה לא פשוט כלל ואפילו מסובך לבנות פרופיל אישיות של מאובחן ולכן תמיד רצוי ללכת לגרפולוג מקצועי וותיק בתחום, שעברו אצלו אבחונים רבים.
הבנו. גרפולוגיות, לא נצא מפה, אז בואי נתמקד בייעוץ לבחירת מקצוע.
כיצד תעשה הבחירה במקצוע מסוים?
"הבחירה תלויה בשני תחומים". מפרטת עפרה, "ראשית -מה הם הכישורים שהתברכת בהם, כולל מה הן התכונות והנטיות שלך, שנית- לאן את מכוונת את עצמך, וכמה גבוה. בדיקת הכישורים השונים, חייבת להיעשות כדי להבטיח יכולת להגיע למטרה המקצועית שלך.
בכל מקרה אין התאמה של 100% בין אדם למקצוע. כגרפולוגית, אני מחפשת ובודקת לאיזה מקצוע יש לו יותר יכולות מחסרונות. ואף על פי כן, ההתמקצעות בתחום המקצועי בסוף, שונה מאדם לאדם. בחדר מורות לכל המורות יש אותה הסמכה, ובכל זאת- לכל אחת הדגש שלה: אחת מחזיקה משמעת מעולה, אחרת חזקה בפעילות חברתית יצירתית ובונה, שלישית מגיעה לליבן של הבנות וכדומה. כך גם בלימודי רפואה, שנים רבות לומדים אותו חומר, אבל בסוף אחד מתקדם לניהול מערכות בריאות בעוד חברו עם ידי הזהב מתקדם לכירורגיה, וכן הלאה.
ומה לגבי התחום השני שמסייע לאתר את הבחירה המקצועית שלך, שקראת לה "המטרה שסימנת"?
זה בעצם בחירה בסוג ההשכלה או ההכשרה בה את מעוניינת. אחת רוצה קורס שמלמד אותך מה עושים בתחום העיסוק, ואחרת רוצה להרחיב את היריעה ולהתמקצע תוך רכישת ידע רב. את סימון גובה המטרה חשוב לדעת מההתחלה. כשבאים להתייעץ, אני מבקשת לדעת מהמשפחה או הלקוחה, לאיזה סוג השכלה היא פונה- כי זו לא החלטה של גרפולוגית. זו החלטה שההשלכות הרוחניות שלה מרחיקות לכת".
מההתחלה את מבקשת לדעת איך נערה בת 18 רואה את עצמה בגיל 35?
חשוב לשמוע, וגם לבדוק אם המטרה ריאלית, מוגזמת, או הפוך- פחותה מהיכולות ואפשר לשאוף ליותר. זה תלוי בנתונים אישיים רבים מאוד. אני רחוקה מלומר שאפשר בימינו ממש לתכנן במדויק מהלך קריירה. עולם התעסוקה משתנה לבלי הכר מבחינות רבות. אבל חשוב לדעת מההתחלה מהי המגמה, לאן לכוון ולהתכוונן.
כדוגמה, נוכל להביא את ההבנה, כי כמעט אף אחת לא תהיה עצמאית בגיל 20, אבל רבות מאד בנות 18 כבר יודעות, שלפני גיל 30 הן מתכוונות להיות עצמאיות, אחרי שנות רכישת ניסיון כשכירה. אפשר לראות בכתב בגיל יחסית צעיר, למי יש יכולת לתפקד עסק, ובאיזה תחומי ניהול היא תהיה חזקה יותר מאחרים.
מכל מקום, להיות עצמאית צריך ללמוד, מלבד להצטיין מקצועית. זה לא קורה מעצמו והסיכוי להיכשל בלי הכנה נכונה לקראת ניהול עסק – גבוה. יש היום מסגרות חרדיות מצוינות ומסובסדות.
את רוצה לומר שבנות לא מודעות לעצמן? לא יודעות במה הן חזקות?
נכון, צעירים בעלי ביטחון עצמי, מכירים באופן כללי את כישוריהם, אבל יש גם חסרי ביטחון. ויש כישורים שצריך לקחת בחשבון אבל לא חשבו עליהם ( למשל רובן לא חשבו איך הן עם תיעדוף משימות. יש עוד הרבה שיקולים והם קצת שונים בכל מקצוע ).
כפי שאמרת, רוב האנשים מודעים ליכולות ולרצונות שלהם. ואכן, הקושי לא מתחיל במודעות לנטיות האישיות אלא עבור מה הן יכולות לשמש. קחי כדוגמה קליינט שאובחן במכון, שהיה מתנדב בשירותי ההצלה ולא הצליח להתפרנס. יש לו הפרעת קשב וריכוז שלא מטופלת כראוי, והוא נזקק לדריכות שסיפקה לו ההתנדבות על האמבולנס. מה שהצעתי לו זה להיות מורה לנהיגה, שצריך להיות דרוך כל הזמן, נמצא בסיכון, ורוב הזמן בתנועה. לאותו מתנדב יש גם כושר הסברה מצוין. הוא הכיר את התכונות האלה, אבל הוא לא חשב על זה בעצמו…
בנות רבות שהגיעו לקבל במכון ייעוץ חשבו לבסס את המקצוע שלהן על החוליה החלשה ביותר במכלול שלהן. ודווקא האבחון הוא זה שגרם להן לעשות חשיבה מחודשת ולבחור במקצוע שיתאים יותר לתכונותיהן.
כך גם מגיעות לפעמים, בנות עם חשיבה לא עקבית וחסרת רצף, אבל מלאות מעוף יצירתיות והשראה, בעלות צורך גבוה בקשרי אנוש אינטנסיביים- ואומרות שהן חושבות על ייעוץ מס. ואני שואלת: כמה זמן תוכלי לשבת ליד מחשב, בריכוז, בלי ביטוי עצמי? כמה חוקים ותקנות כללים ונהלים, תוכלי להכיל? למה לא לבנות את העתיד המקצועי על החוזקות שיש לך בשפע גדול בתחומים אחרים?
מסתבר שלא כולן מכירות את עצמן. עוד נקודה בהיכרות העצמית זה הכניעה למעכבים ברי שינוי. אסור לתת לבעיות שוליות לכוון את דרכנו או להפריע לחזון שבלב. אם היית מספרת לי פעם, שאני אדבר לפני קהל, אלמד וארצה, וכל כך אינטנסיבי, הייתי לא יותר ממחייכת…לא עלה על דעתי! ולצערי, אני פוגשת בנות שפוסלות עיסוקים מתאימים רק בגלל מעכבים שאפשר להתגבר עליהם. חבל שמעכבים זוטרים אלו, הם שיקבעו להן את ההחלטות המקצועיות.
אם כך, גם אם אנו יודעות מי אנחנו, כדאי בכל זאת לקבל הכוונה?
"אין ספק", אומרת עפרה, "אין כאן שיקול של הפסד, אלא רק רווח. וכל המאמץ זה, בדרך הגרפולוגיה, זו פגישה חד פעמית. צריך להבין, שבחירת מקצוע אוגדת בתוכה שיקולים רבים.
נוכל להבין זאת כי הלימודים בחלק מהמקצועות שונים מאד בכישורים שהם דורשים מאשר העבודה בפועל לאורך שנים במקצוע הזה. בת שחולמת להיות אחות, להרגיע משפחות מתוחות ולסעוד חולים, והיא באמת מוכשרת בזה מאוד – מוצאת את עצמה מול אינסוף קורסים במדעי החיים, שדורשים חשיבה ריאלית ויכולת חשבונית מעולה, והיא תלמד גם סוציולוגיה, בריאות הנפש, אתיקה וניהול, כשהיא לא התכוננה לזה בכלל. חלום הילדות שלה לא היה סטטיסטיקה או מיקרוביולוגיה ולא פרמקולוגיה. צריך להתכונן ל"אי ההתאמה" הזו, כיון שגם אם קיים קושי קל, אפשרי להתגבר עליו אם מודעים אליו מראש.
בנוסף, יש מקצועות תובעניים מאוד. לפני שנכנסים אליהם צריך לוודא, שיש יכולת התמודדות עם לחץ לימודי מתמשך או הבאת מטלות לידי סיום. את הדברים האלה ועוד רבים אחרים, אני לוקחת בחשבון כשאני בודקת כתב עבור הכוונה מקצועית.
הייתה פה כלה שלומדת בכיתה ו' סמינר, ותוך כדי המסלול נוכחה לדעת שלא זה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. לא קשה להתאים לה תחום אחר שיתאים לה, אבל הוא תובעני ואינטנסיבי מאד. היא לא נרתעה. אבל השאלה שהנחתי על השולחן הייתה מכרעת: מי יפרנס אותך אחרי החתונה כשתטבעי בים לימודים סוער ולא תוכלי לעבוד?! היה מצער לראות איך החלום נגוז ונעשה כמעט בלתי ישים, בגלל שהיא לא קיבלה הכוונה מתאימה בי"ב.
צריך לדעת שכשלוקחים ייעוץ מגיעים להחלטה מושלמת. בת שהחלטתה ברורה ובהירה, תתמודד בהצלחה יתרה עם קשיים בהמשך, מאשר מי שמהססת אם כל המאמץ אכן שווה לה. וכך הסיכוי לסיים את המסלול בהצלחה ולא לנשור באמצע, עולה כמובן.
נראה לך שיש מקצועות שכדאי להעדיף ללמוד כיום כדי להשתלב בשוק העבודה?
ברור. אבל רק אם יש לך הכישורים המתאימים בכדי להצליח. עולם התעסוקה עובר כבר עכשיו את תחילתה של המהפכה התעשייתית הרביעית והתמורות יהיו מרחיקות לכת, ועוד יותר מזה, בלתי צפויות. לכן השאלה הגדולה מתחילה –לא במה להתמקצע- אלא ברכישת כלים מתאימים להשתלבות בעולם תעסוקה שעולם המושגים שלו יהיה שונה בתכלית. אחר כך אפשר לשאול במה להתמקצע, קודם צריך לרכוש אפשרות, ללמוד לדבר את השפה של עולם התעסוקה המשתנה.
גם מי שלא תעבוד בהי-טק, נניח שהיא תשווק גרביים, או תשווק רכיבים למיכון רפואי, עדיין, היא תצטרך להשתלב או להוביל, בעולם שונה מאד ממה שגדלה עליו. אביה תלה מודעה בלוח המודעות שליד בית הכנסת, אבל היא, תיאלץ למכור בשיווק דיגיטלי.
אחוז גבוה מאד של הצרכנים יקנו באופן מקוון. רק מי שגר באותה עיר ורוצה לצאת לקניות – יבוא ברגליו לקנות מוצר. אבל העולם הגדול נגיש וגלובאלי, מייצרים ומוכרים מכל קצווי עולם. גם היום אי אפשר כבר להתפרנס רק מהשכנים באופן מספק".
אז לדעתך צריך להכין כבר את התלמידות בבית הספר לשפה אחרת בעסקים?
"איני חושבת" עונה עפרה, "אילו הייתה לי בת בגיל בית ספר, הייתי מסרבת. זה זמן להפנים תכנים של קודש ולא אוריינות דיגיטלית שתנגיש את הבת עם כל מה שמעבר לחומות המגוננות. אנחנו הולכים בעקבי הצאן, בדרכי אבותינו, ומשתדלים להרים חומות בינינו לבין העולם הסואן שבחוץ. אולי איננו מנותקים, שהרי אנחנו מתפרנסים בו, אבל עלינו לקחת מזה רק מה שצריך לפרנסה. כשמגיע הזמן בו צריך להכשיר לפרנסה, והבסיס הרוחני כבר איתן והזהות האישית מובנית, יש ללמד את הבנות מה שצריך, וכל מה שנחוץ. יש כבר כיום "תיווך" כזה בין החינוך השמור לבין מושגי עולם הפרנסה המתקדם והמשתנה. כמו ארגון "תמך", שמכשיר נשים חרדיות בצורות מגוונות ומתקדמות לצלוח את העסקים שלהן בהצלחה. זה חשוב מאד, כיון שאחוז הכישלונות של עסקים קטנים בישראל, גבוה מאד. הסיוע והתיווך הזה מטיבים מאד עם העצמאית החרדית.
כמה מילים לסיכום?
יכולתה של הגרפולוגיה לשאוב מידע איכותי ומקיף מתוך הכתב ממקמת אותו בתחומי שימוש רחבים מאד שלא התמקדנו עליהם בכתבה זו. הוא כלי רב ערך בחינוך, בהבנת עולמם הפנימי של המתחנכים (בציור, גם אם הם חסרי יכולת ביטוי מילולית עדיין) בעסקים, במיון מועמדים לישובים, ולחברות וארגונים כלכליים, ומסייעת בהשמה מיטבית. בתחום האישי, משמשת הגרפולוגיה להתפתחות אישית ,לשידוכים, ולהבנת כשלים במערכת הזוגית.
מסגרת:
עפרה מבקשת לאפשר לקוראת הצצה קטנה, לעולם עשיר מהמקובל בציבור, באמצעות שתי דוגמאות:
אלפרד קאנפר, הוכיח לפני שנים, הרבה לפני המחשבים הביתיים, שביכולתו לומר על פי בדיקת דופנות הקו תחת מיקרוסקופ- מי עתיד לחלות במחלה הקשה. מחקרו המקדים שכנע חברות ביטוח ואינטרסנטים אחרים להשקיע במחקר מקיף יותר, הון עתק. הוא אמנם הצליח לגייס סכומי עתק למחקר מקיף יותר, אך לא זכה להשלים את מחקרו. מאז נפטר בפתע, נשרף חומר המחקר וגם האסיסטנטיות שלו לא הצליחו לשחזר את הצלחותיו.
פרופ' סרגור סיהארי, מנהל המרכז לניתוח וזיהוי מסמכים באוניברסיטת ניו-יורק, פיתח תוכנת מחשב המיועדת להוכיח את ייחודיות כתב היד ולענות על טענת בתי המשפט.
התכנה השיגה 95% הצלחה כאשר נדרשה לזהות מי מבין שני אנשים כתב מסמך מסוים (בהתבסס על ידע קודם של כתב היד שלהם.) כאשר נדרשה לזהות כתב יד אחד מבין אלף כותבים, סיפקה התוכנה תשובה נכונה ב- 89% מהמקרים.
למרות זאת, טענו בתי המשפט שעדיין אין תשובה לשאלה מה הסבירות שהתוכנה תאתר שני אישים שונים כבעלי אותו כתב. פרופסור סיהארי ממשיך לשכלל את התוכנה, ולהוכיח לבית המשפט האמריקאי ש"חותם יד כל אדם בו".
מסגרת:
כתב מסיכה
תמונה מצורפת
ומתחתיה:
כתב מושלם זה נקרא כתב מסיכה. מדוע? כיון שהכותבת טורחת מאד להראות חזות של מושלמת. אבל מי היא באמת?
אין לדעת מתוך הכתב אלא מעט פרטים, כיון שהיא מציגה מסיכה. יש לה מה להסתיר. זה נשמע מחשיד או מסקרן ( פשע או עובדת המוסד? אבל לרוב אין זה כך.
הכותבת סבורה שיש לה מה להסתיר. לא כל מי שחושבת שהיא בעלת מגרעות, אכן כזו.
רבות חוששות מביקורת וחסרות כוחות נפש ופשטות, כדי להתמודד עם צד פחות מחמיא באישיותן. הפרפקציוניסטיות שלא יכולות לשאת שמישהו יחשוב שאינן מושלמות, נוטות לכתב מאד מסודר ויפה, כמו גופן מחשב, מושלם- כמו כל דבר שמייצג אותן. בזה הן עסוקות, כוחות הנפש מופנים רק לשימור ייצוגיות מושלמת, ולא לנתינה או לצמיחה רוחנית ורגשית.
מסגרת:
כתב פנינים
תמונה ומתחתיה:
כתב קטן במיוחד של מתבגר.
בכדי לכתוב בגודל אות כל כך קטן יש להשקיע מאמץ גדול מאד של שליטה. התופעה של הקטנת הכתב יכולה להתפרש בכמה אופנים ויודעים אל מה לקשור אותה על פי סימנים נוספים. במקרה זה, מיזעור כתב היד מעיד על בלימה וכיווץ וצורך בשליטה עצמית גבוהה. תופעה כזו מעידה בעולם הגדול על עכבות חזקות, דווקא רצויה על פי דרכנו, אצל מתבגרים הבונים את זהותם לכדי אדם מוסרי השולט בעצמו. כאן באה לידי ביטוי חשיבות הבחירה ביועץ או גרפולוג שדרכו החינוכית תעלה בקנה אחד עם דרכנו.
מיזעור כזה ייתכן גם אצל מי שאיבדו את ביטחונם העצמי. זהו "כתב פנינים"- כשהכתב לא נוגע בשורות התכולות, כיון שאז חצי מהאות מוסתר.
